קו המדה

[זהר חדש, נו ט"ד] [p. 414] א"ר שמעון עד הכא לא הוו חברייא ידעי רזא יחודא.

א"ר אלעזר כל קראין דאורייתא רזין סתימין עילאין אינון, והאי קרא מאן איהו.

[p. 415] פתח ואמר (דברים ו:4) שמע ישראל יי' אלהינו יי' אחד. האי קרא אע"ג דכמה סטרין דרישנא ביה רזא דייחודא דביה סתימין מעיינין, לבא אטים מניה. דכמה חכימין טרישין דלבא לעאן ולא דבקין ולא ידעי. סתים מחיזו עיניהון, מסוכלתנו לביהון.

ת"ח ברזא דייחודא אתוון טמירין, שורין, ותיבין, גליפין בקיומייהו. שמ"ע, שמ"ע, דרזא דייחודא גו טמירא עילאה סתים, וגליא גו גליפי טמירין, לסלקא בדרגוי לאשתלמא לעילא.

[p. 416] שמע, ביה תלייא ש"ם, ביה תלייא שמיעה. שם כד"א (ש"ב ו:2) אשר נקרא שם. ע', אשגחותא דריש שתא ועד סייפא שתא. ע' טובה לאסתכלא ביה, בגין דאית עין טובה ועין רעה. עין טובה מסטרא דימינא, עין רעה מסטרא דשמאלא. עין טובה, היינו רזא דרשים ביה ישראל דכתיב ישראל, ישראל סבא, ואוקמוה דהכא ישראל סבא.

[p. 417] ומאן דאמר ישראל זוטא, כלא חד. ישראל זוטא שפיר דעין סמיך ביה. ומאן איהו, דכתיב (איוב לו:7) לא יגרע מצדיק עינו. ודא ו' זעירא, ו' עילאה, כלא חד. ו' זעירא, מבועא דבירא דלא אפסיק מניה לעלמין.

עד הכא אתפרשו אורחין גליפין ברזא דא. מכאן ולהלאה רזי דרזין דייחודא שלים כדקא חזי, שיעורא דלית שיעורא למיעבד מדידין ושיעורין לסטרין כלהו.

[p. 418] יהוה אלהינו יהוה. רזא דארביסר אתוון, תלת שמהן פנימאין, כללא דכלא. רזא חדא, עילאה ואמצעיתא ותתא. הכא כללא דכל סטרין מאתר דלית ביה שיעורא דאקרי אין סוף, עד סייפי סטרא בתראה, תתאה לכל דרגין. חד לעילא, אתר דשירותא דמתמן נפקין שבילן לכל סטרין. חד באמצעיתא, רזא דמשה אכליל גרמיה ביה בגו אברהם ויצחק. חד כללא דדוד מלכא, תיקונא וסמכ"א חד לכלהו.

וכד מתחברן אתוון דמהימנותא אתגליין בחבורא וקישורא דכלא, תרין עלמין עילאה ותתאה. עילאה סלקא דלית שעורא [p. 419] וא"ס. תתאה נחתא [נז ט"א] משעורא עד אין סוף דכל דרגין. עלמא עילאה דמתקשרא וסלקא עד א"ס, פליג אתווי בדרגוי, שבע אתוון, יהו"ה אל"ה. ע"כ רזא דעלמא עילאה דמתקשרא וסלקא עד א"ס ואתפליג באתווי שבעה.

עלמא תתאה דמתקשרא ביה ונחתא עד סוף דכל דרגין פליג אתווי בדרגוי, שבע אתוון, ינ"ו יהו"ה. תלת אתוון עילאין בד' אלין, רזא חדא, חבורא וקשורא חדא, דלית בהו פירודא. ובג"כ ארביסר אתוון, ז' וז', וכלא חד.

אחד, ואוקמוה דלי"ת עילאה, רב על כל שאר אתוון. וכן רי"ש דאל אחר לאשתמודעא דלא לאחלפא רזא קדישא עילאה ולאכללא סטרא אחרא בהדיה.

סימן עי"ן דל"ת דאינון רברבין, ע"ד סהדותא דרזי רזין, לאפקא משחתא דא למשיחא דרזא דמהימנותא. ומאן דידע רזא דא ידע רזא דמאריה, ואחסין תרין עלמין, עלמא דא ועלמא דאתי.

ומשחתא אקרי [p. 420] קו המדה. ודא אתייהיב לחכימי עליונים קדישין דידעין רזא דמאריהון ומשתדלי ביקריה, ולא אתייהיב לחייבי עלמא דלא ידעי ולא חששי ליקרא דמאריהון. ואינון זכאי קשוט די בהון רזא דמהימנותא עילאה אתיהיב למנדע ולאסתכלא, בגין דלא סטאן ימינא ושמאלא.

 

קו המדה אורך ורוחב. קו המדה עומקא ורומא. קו המדה עיגולא וריבועא.

[p. 421] בתליסר תרעין קיימא למנדע, ואינון שיתא ועשרין לתרין סטרין. כד מתגלפי בגלופייהו כלא חד במשחתא דא. קו המדה סלקא ונחתא, אתגליף בגליפוי לכל סטרין.

נהורא דלא קיימא בנהורא גליף ונפיק נציצו דכל נצוצין ובטש גו רעוא דרעוון, ואתטמר ביה ולא ידיע.

בזמנא דרעוא דא בעא לאתפשטא, נפיק האי נציצו דטמיר גו האי רעותא, בגין דאתחזי ולא אתחזי לאתקיימא כגוונא. כד אתפשט רעותא דא בטש האי נציצו דאחזי גוון ולא גוון ועאל בהוא אתפשטותא, ונפק בגוונוי, וסלקא וקיימא בסליקו גו רעותא ואתפשטותא.

בטש רעוא אתפשטותא דיליה בסתימו דלא אתיידע, ואפיק נהורין דקיקין, כלילין כחדא. כד בעאן לנפקא האי נציצו דביה גוונין, בטש בההוא אתפשטותא ואתדחיק. ומגו [p. 422] דחיקו, נפקין אינון נהורין דקיקין ואשתמעו כחדא. כדין האי נציצו אחזי בהו גווני, ואצטבע כלהו כחדא, חיור וסומק וירוק ואוכם. ואתעכב ביה תריסר ירחין, ולבתר אתעקרו מתמן ואשתילו באתר אחרא.

והאי נציצו סלקא ונחתא, והאי איקרי בוצינא דקרדינותא. האי אתקין ובטש בכל נטיען נהורין, ואומר לו גדל. כדין אפיק מבועי ההוא אתפשטותא עילאה קדמאה, ואשקי ונהיר לכלהו ואתרביאו.

[p. 423] בהאי בוציצא דקרדינותא נהיר מאן דנהיר וסלקא ונחתא ואתפשט לכל סטרין, וכדין איקרי קו המדה וקיימא משחתא לעילא ותתא.

קו המדה, בוציצא דקרדינותא, סתימא דכל סתימן, משחתא נהירא דאתקין שפירו לכלא. ההוא שפירו דנפיק מפשיטו קדמאה איהו אתקין לון, ביה קיימין למשחתא לעילא ותתא.

מאן דזכי בהאי וידע ביה זכה למנדע בחכמתא דמאריה. זכאה חולקיה בהאי עלמא ובעלמא דאתי.

 

[p. 424] דא משחתא לרזא דמהימנותא. קו המדה אורכא ופותיא [נז ט"ב] בשיעורא, עומקא ורומא בשיעורא, עיגולא ורבועא בשיעורא, כלא סחרא משחתא חדא. כל נהורין וכל רזין לא סלקין ולא נחתין ולא מתפשטין אלא במשחתא דא, בר לעילא לעילא דלית שיעורא ולא קיימא בהאי לאסתכלא ולמנדע. כל שיעורין וכל משחתין, הוא כליל לון וכולא אתכליל ביה.

קו המדה, אינון גוונין דאצטבעו ביה וקיימין ביה אתפשטו. וכד אתרביאו סלקן ומתפשטן לאורכא ולפותיא ועומקא ורומא, ואיהו סלקא ומדיד לכלא במשחתא חדא. שארי מלעילא מאתר דשארי שיעורא עד סוף דרגי מהימנותא.

תרעא קדמאה, שירותא דשארי טמירא דטמירו. והאי נציצו אתרבי ונציץ, דלא אתגליא ולא ידיע עד דמטי לרעוא דרעוין, ומתמן אתגלייא ולא אתגליא עד דקשיר קשרין למשחתא. כגוונא דאיהו מדיד הכי אתרביאו וסלקן לכל סטר, קשרא דנעיץ מתמן ושראן קשרין.

ההוא קשרא קדמאה תלתא אלפי עלמין קשירין ביה. חד עלמא סלקא לעילא, וחד נחתא לגביה, וחד לתתא מניה, דאיהו דקיקא מכלהו. בין עלמא ועלמא אלף עלמין. עלמא תתאה מכלהו, אלף אמין וחמש זרתין אתכלילו בהאי קשרא. והאי קשרה אורכיה תלתא אלפי עלמין וחמש אצבען. פותייה תלת [p. 425] אלפי אמין. וכלא אתקשר בעיגולא, עיגולא דסלקא ונחתא בעיגולא אחרא. שית אלפין עלמין לגו מעיגולא חד, והאי קשרא כליל כלא.

האי קשרא קדמאה, קיומא נעיץ מהכא ואתפשטו קשרין ומדידין. מהאי קשרא שארי קו המדה לאתפשטא מדידין. מדיד אלף, דאיהו עיזקא חדא ואלף דאיהו עיזקא חדא, לאתאחדא דא בדא. ואינון עיזקן אינון מאתן אלף עלמין דכסיף בהו קב"ה. ואלין עיזקן אתאחדן דא בדא. בין עיזקא לעיזקא ת"ק אלף עלמין, ואלין דפתחי תרעין לכל סטר, בין עלמא ועלמא טפח. עיזקא תניינא רב מחבירתה, במשחתא דקשרא קדמאה דכלא.

[p. 421] מהכא אתפשט לתתא ומדיד קו המדה תלת זרתין, פשיטין בלא קשרא. ארכא דההוא זרת שתין רבוא עלמין. בהאי זרת אתתקנו שמים ברזא דשתין רבוא עלמין, וכל עלמא ועלמא כלילא בארבע אלפין עלמין אחרנין. הה"ד (ישעיה מ:12) ושמים בזרת תכן.

אתפשט ק"ו המד"ה, ואתתקן במדידו תרין זרתין ופלגא ופלג פלגא, בלא קשרא.

כל משחתין אלין דהאי סטרא דקיימי בקו המדה משחתא חדא לריבועא כלא, ולאו הכא לעיגולא. ומשחתא דקיימא בק"ו המד"ה איקרי משחתא דריבועא. בהאי משחתא קיימא כלא ואתקיים. עומקא דריבועא, דא חמשין זרתין לאתפתחא לחמש סטרין, רומא חמש. ועד הכא קיימא משחתא דריבועא, והכא קיימא קשרא לקיומא.

קשרא קדמאה דאיהו שירותא דהאי איהו קיומא. קיימא קו המדה במדידו דמשחתא. ועד הכא תרעא קדמאה לקיומא.

אשתכח קו המדה במשחתא דא דריבועא בכל סטרוי שבע מאה אלף עלמין ושבעה טפחים וחמש זרתים ופלגא ופלג פלגא. עומקא ורומא חמשין וחמש זרתין.

[p. 427] הכא אשתכללו קו המדה במשחתא חדא משירותא דקשרא קדמאה עד סיומא דמשחתא דנא דריבועא. הכא משחתא חדא לקיימא חד [נז ט"ג] והאי איקרי משחתא עילאה, קיומא סתימאה, קשרא קדמאה. וריבועא דא קיומא דרזא ידו"ד, שמא קדישא עילאה, כללא דקשרא קדמאה, ומשחתא דריבועא דסלקי גו משחתא ברעותא דסתימו עד אין סוף. ועד הכא קיומא חדא עילאה סתימאה.

מהכא אתפשט קו המדה ומדיד גו גוונין דקיימין בקשירא חדא, כלילא חדא. קו המדה אתגלייא וקיימא בנציצו דנהיר, וכל גווני קיימין ביה.

תרעא תניינא. קו המדה שארי ואתגלייא בי"ב קשרין עילאין, ומאתן ותלתין ושית קשרין אחרנין דקיקין. אלין י"ב קשרין עילאין קיימין גו קשרא קדמאה סתימא ורבועא, ומתקשראן ואתאחדאן בהו, ומתאחדאן ומתקשרין באלין אחרנין. וכד מסתכלין, מלין כולא איהו משחתא חדא.

[p. 428] וקשרא קדמאה מאינון י"ב, אלין אינון דקיימין במשחתא בגין דמתפשטי יתיר, וכל אינון אחרנין לא מתפשטי הכי, אלא דבקין דא עם דא וכלילן דא עם דא. ובקו המדה קיימי כלהו כחדא, כללא חדא למשיחא הדא.

האי קשרא כגוונא דקשרא קדמאה איהו, ושיעורא דיליה ואורכיה ופותייה כההוא גוונא ממש, בר דהאי באתגלייא וההוא קדמאה נעיץ דלא אתגלייא.

קשרא תליתאה. קשרא דא איהו קדמאה, ודא משנייא מכל אינון גוונין. ודא איהו קשרא בגוון יתיר ואיהו קאים למשחתא לאתפשטא. שארי קו המדה ומדיד באלין תריסר קשרין. תלת מינייהו עילאין דקיימין למשחתא בההוא מדידו דמדיד, ואסגי ארכאן דיומין בכולא. וסימן דא חו"ל, רזא דכתיב (איוב כט:18) וכחול ארבה ימים, והא אוקימנא. מדיד אלף ושארי מרישא דעזקא דלעילא דיוקנא רזא דאדם.

[p. 429] מדיד ברישא לאתפשטא לתתא באורכא ההוא רישא, שארי מלעילא ומדיד בעיגולא לתרין סטרין. סטרא חדא תלת מאה זרתין ופלגא וחד שליש. סטרא דא קיימא בחמש מזלגין דעיילי לסטרא תניינא ומתדבקן אלין באלין. ומשחתא דאלין מזלגין דעיילי דא בדא תלת מאה טפחים וחד זרתא ופלגא. מתדבקן אלין באלין לקשרא סטרא דא בסטרא תניינא. סטרא תניינא מדיד בוציצא באתפשטות ואתעביד משחתא, תלת מאה זרתין ופלגא וחד שליש בההוא סטרא קדמאה. אשתכח עיגולא דרישא, דא שית מאה זרתין וחד ותרין שלישים. משחתא דאינון מזלגין שית מאה טפחים ותלת זרתין.

דא הוא עיגולא דרישא דאתפשט בוציצא, ומדיד לתתא לאורכא. אשתכח בההוא בוציצא במדידו שית מאה אלפין עלמין ושתין רבוא אחרנין. דא איהו אתפשטותא דבוציצא למיעבד משחתין לעיגולא ואורכא. והכא איהו קשרא חדא לתתא וקשרא לעילא.

קו המדה מדיד אלף ושארי מעומקא דגופא לגו. ואתפשט בוציצא ומדיד לאורכא בעומקא, וקשר חמש מאה אלפין עלמין במעוי לגו, כד"א (שיר ה:14) מעיו עשת שן מעולפת ספירים. מעולפת, דא היא בוציצא עד דלא אתפשטת, דאיהי מעולפת לאתפשטא ולמיעבד מדידו.

[p. 430] ודא איהו מדידו דבוציצא בהאי סטרא, רומא ופותייא. ברזא דנפיק מבוציצא אתפשטותא חדא, דאיהו רומא ופותייא, תלת מאה אלפין זרתין לאתפשטא בתלת מאה עלמין. ובין עלמא ועלמא תלת מאה אלף טפחים, וכלהו קיימי ברומא ופותייא ברזא דבוציצא דקרדינותא. [נז ט"ד] וקיימא האי בשית סטרין אלין, שית סטרין דעלמא, דכלהו קיימין בהאי בוציצא באתפשטותא דא.

והכא אתקשר קשרא חדא לתתא וקשרא חדא באמצעיתא וקשרא חדא לעילא. אתקשרו קשרין אלין תלתא באתר דא בבוציצא. אשתכח בוציצא דא ברזא דלעילא ואמציעתא ותתא למיעבד משחתא. תלת קשירין אלין אתקשרין בבוציצא וקיימא אלין תלתא בסטרא דאורכא, ואלין עבדין תלתא אחרנין בסטרא דאחרא. אלין תלת קדמאי קיימי גו משחתא. כל קשרא וקשרא קאים במשחתא, שית מאה אלף עלמין ושית זרתין ושית טפחים, וכלהו קיימין בקיומא. אשתכחו תלת קשרין קדמאי דאינון תמני סרי אלפי אמין ותמני סרי זרתין ותמני סרי טפחים. ודא איהו רזא דבוציצא בסטרא דא. וכן כגוונא דא קיימין תלת קשרין אחרנין.

[p. 431] וכלא קיימא ברעותא דמשחתא דבוציצא דסלקא עד א"ס. משחתא דבוציצא אתפשטת מקשרין אלין, וסליק וקשיר כלא בקישורא חדא, גו משחתא בשלימו חדא.

אתהדרת אתפשטותא וקיים גו רומא ועיגולא ורבועא, וסליק וקשיר לעילא חד קשרא. לבתר נחית וקשיר לתתא קשרא חדא, וקיים כלא.

אשתכח רזא דבוציצא בכל הני קשרין ובכל הני מדידין, משחתא חדא, וקשרא חדא. וההוא קשרא כד סלקא וקשיר חד קשרא, עביד משחתא, וקאים בקיומא, ונעיץ נעיצו דמהימנותא. כד נחית וקשיר חד קשרא עביד משחתא וקאים בקיומא ונעיץ נעיצו דמהימנותא.

רבועא קיימא על עיגולא, ועיגולא על אורכא, ואורכא על עומקא, ועומקא על רומא, וכלא ברזא דבוציצא למיעבד מדידו.

קיימא בוציצא ואהדר לאתפשטא כמלקדמין. כד קשיר קיומא זמנא חדא איהו מעולפת. בזמן דאיהי מעולפת כדין רשים כל גוונין באינון אתרין דאתחזיין, חיור וסומק וירוק ואוכם. ואלין אינין גוונין ארבע דאתקינת בוציצא ואנהירת בנהירא דנעיץ ונפקא. ורזא דא מעולפת ספירים, ספירים דנהירין.

[p. 432] אהדרת בוציצא ואתפשטת כמלקדמין, ונטה קו ועביד מדה. ומדיד אלף לסטר דא ואלף לסטר דא, לארבע סטרין, לקבל קיומא דאתוון יהו"ה, דאינון ד' אתוון. אתפשטת בוציצא ומדיד גו גוונין לקיומא בנציצו, לאורכא ולרומא ולעומקא ולפותייא.

נציצו דימינא בגוון חיור ברזא דבוציצא במשחתא, כההוא פשיטו דגוונין קיימאן במדידו לאורכא לעילא ותתא, שבע מאה אלף עלמין ושית מאה ותליסר זרתין. וכן בכל אינון סטרין, בכל אינון גוונין. כד מדידו דההוא גוון אוכם דקיימא בגריעותא לאתחברא בגוון חיור, וכד מתחברן אלין תרין גוונין, כדין אינון משחתא חדא. אשתכחו אלין גוונין במדידו דמשחתא לארבעה סטרין דגוונין, תמנייא ועשרין אלף עלמין ואלף ומאתן ואלף ומאתן מהאי סטרא ומהאי סטרא, ותריסר זרתין.

עד הכא פשיטו דרזא דבוציצא לעילא במדידו דכל סטרין, לאורכא ופותייא לעומקא ורומא. בהני ארבע קיימין כל משחתין ברזא דבוציצא, ואתקנא לקיימא תדיר בקיומא גו רעותא ואתפשטותא דלבא ורוחא.

מאן דבעי למיעבד מדידו בשיעורא דא ולנטלא בוציצא דקרדינותא בידיה, ולאתפשטא ביה בכל הני סטרין, ועביד משחתא דא, זכאה חולקיה, דכל רז [נח ט"א] לא אניס ליה, וכל מלה דחכמתא לא יסתלק מניה. [p. 433] עד הכא קיימא בוציצא ברזא דחכמה עילאה.

אלין קשרין עילאין דקיימין בבוציצא דקרדיניתא אינון שבע עשרה קשרין. באלין י"ז קשרין קיימא רזא דמשחתא, ולנטלא מטלנין, ואתפשטותא דבוציצא, בין קשרא וקשרא, לסטרא דא ולסטרא דא. וכלהו שבסרי קשרי, כלהו קיימין בכל משחתין דאורכא ופותייא עומקא ורומא. מקשרא דא לקשרא דא קיימין כלהו רזין בכל משחתין. ואינון קשרין תליסר, וכל אינון אחרנין כלהו קיימין בכללא חדא, וכלהו ברזא חדא, לקביל ארבע אלין דקאמרין, ולקביל ארבע גוונין, ולקביל רזא דארבע אתוון.

 

מכאן ולהלאה אתפשט בוציצא, וקיימין קשרין אחרנין בבוציצא למיעבד משחתין אחרנין, ברזא דתלת שמהן. ומנייהו קיימין ב' שמהן לבוציצא גו משחתא. ואינון תלת שמהן דקאמרן אינון יהוה אלהינו יהוה. אשתארו תרין שמהן לבוציצא ואינון יהוה אלהינו.

השתא בבוציצא דא איהו משחתא דלא עמיק גו עומקא, וקיימא רזא דא באמצעיתא. השתא בוציצא איהי מעולפת. אתפשטת בתלת סטרי דרזא למעבד משחתא. הכא קיימא בוציצא ואתתקנת, בגין דהכא איהו משחתא אחרא בר מאינון משחתין.

[p. 434] תיקונא דבוציצא דאתתקנת עד לא אתפשטת, אתתקנת מגו טמירו דא"ס, סלקא ונחתא, ואתגניז ביה מה דאתגניז. ופשיט לה תלת ארגוונין דלא אתחזיין, ואינון הוו תיקונא לאתפשטא ולמיעבד משחתא.

אתתקנת בגניזו דגניז בגוון אחרא למיעבד שפירו ותיקונא דאדם, לאתקנא גו משחתא בשפירו, בתיקינא לאתחפייא מה דטמיר לגו.

שארי בוציצא לאתפשטא ואתעביד חד קשרא לעילא. ההוא קשרא אסתלק גו ההיא אתפשטותא מגו דההוא מעולפת. כד שארי ואתפשטת, קשיר קשרא חדא. וההוא קשרא, אלף אמין ביה מההוא קשרא. ואתפשטת בוציצא חד זרתא ופלגא ומדיד מדידו לאורכא אלף ושית מאה עלמין.

ההוא אורכא קשרא מכאן וקשרא מכאן. ונטיל ההוא אורכא גו ההוא טמירו דאין סוף עד דמטו לחד מגדלא דפרחא באוירא. כיון דמטא התם אתפשטת בוציצא וקיימא לאנחא ההוא משחתא בקשירו דא. ואתעבידת בוציצא דלא אתידע עד דאתמשח האי משחתא, דהאי אתגניז בגו ההוא גניזו. לבתר בטש ליה לבר. כד נפקא אשתכח ביה אלף עלמין וארבע רבוא עלמין, וכמה רזין אחרנין כלהו קיימין בהאי משחתא.

[p. 435] לבתר אתפשטת מהאי אתר ומדיד בריבועא חמש קשרין. וכל קשרא וקשרא אית ביה חמש מאה אלף עלמין. כל קשרא וקשרא קיימא ברזא דההוא גניזו.

קשרא קדמאה שארי ואתפשט בוציצא עד קשרא תניינא בגו ריבועא, אלף אמין. מהאי קשרא אתפשטת בוציצא עד קשרא תליתאה, אלף אמין אחרנין. מהאי קשרא עד קשרא רביעאה לעומקא, אלף אמין. מהאי קשרא לעומקא דלתתא, אלף אמין. אשתכחו אלין קשרין באלין משחתין תמניא אלף עלמין.

והכא במשחתא דא אתעביד דא כורסייא למשחתא קדמיתא דקאמרן. והכא קיימא ואתיישבא משחתא קדמאה דאתעביד בבוציצא לקיומא, לאשראה ביה. דא משחתא דאמצעיתא דלגאו, [נח ט"ב] איהו גניזא כקדמאה.

בהאי משחתא דרזא דאדם דקאמרן, בוציצא קיימא ועביד משחתא בגו אתפשטותא דא, ומדיד מדידו דקשרא דקיימא, דלא נטיל לעלמין. וקשרא דא קיימא לתתא ועביד בהאי קשרא משחתא לההוא מדידו דקיימא בשפירו, ואתקין [p. 436] ומדיד משחתין מגו רעו דגניז. ומשיך ההוא מדידו לתתא.

וע"ד אחסין משה ירותא דאתכליל בגו רזא דאתמשכותא דא דאתמשך לתתא. וע"ד אכליל גרמיה במשחתא דא דהיא קיימא במשיכו דאמצעיתא. משחתא דא קיימא בקיומא עד קיימא קדישא דקאמרן. ותמן אשתכחו משחתין ברזא דבוציצא כמשחתא דלעילא.

מכאן ולהלאה אתפשטו ברזא דמהימנותא לאשתכחא ולמהוי קיומא דכלא, לכל אינון רתיכין עילאין ותתאין.

עד כאן רזא דבוציצא, קו המדה, גו רזא דעלמא עילאה, לאשתכחא קיומא בכל אינון קיומין ורזין עילאין. זכאה חולקהון דצדיקיא בעלמא דין ובעלמא דאתי, ואינון יכלי לאתדבקא ברזא דמאריהון כדקא חזי.

[p. 437] מכאן ולהלאה שארי בוציצא לאתפשטא גו רזא דמהימנותא. וההוא פשיטו קדמאה דמשחתא אגניז ואסתלק, אתנהיר ואתנציץ, כלא מגו רזא דבוציצא. בההוא משחתא אוירא חדא נפקא מגו בוציצא, וההוא אוירא סלקא ועביד חד פשיטו אחרא, משנייא מקדמאה. וההוא פשיטו איהו דנפקא מגו ההיא אוירא ברזא דבוציצא, דקיימא ולא קיימא. נפקא חד פשיטו דההוא בוציצא ונפקא ומשיך לאתעטרא לתתא ההוא משחתא, בגין דהכא לתתא קיימא משחתא לאתעטרא ולאתקיימא.

בוציצא נפקא ואתפשטת ברזא דההוא אוירא דנפקא ומדיד גו תלת מאה ושתין וחמש גוונין, בסוספיתא דדהבא כספא נחשא ופרזלא. ונפקא מגו קשרא חדא דקיימא לחברא בין עילא ותתא. וההוא קשרא אפיק כל גוונין ברזא דמשחתא דשרביטא.

מהאי קשרא ולתתא אתפרשן משחתין לכמה סטרין, וההוא פשיטו דנפק מגו ההוא קשרא מחבר לון כחדא. קשרא דא אתקשר לעילא בההוא פשיטו דמשחתא עילאה דטמיר וגניז ואתקיים בקיומיה דבוציצא דנהיר וקיים. כולא אתקשר לתתא כההוא נהורא דלא [p. 438] נהיר, דקיימא לאנהרא ברזא דמהימנותא, לאתחברא דא בדא.

האי קשרא קאי בין עילא ותתא. שבע אלפי עלמין קיימין בנהירו דמשחתא בההוא קשרא, נהיר באינון גוונין לתתא כגוונא דלעילא. אינון גוונין נהרין מגו ההוא קשרא וקיימין כלהו במדידו דמשחתא בההוא פשיטו דאתפשט, ואתקיימן כלהו בקיומא בשלימו לאתעטרא. האי פשיטו, כד אתפשט ומדיד, כולא אתתקן לאתחברא דא בדא.

אתפשט פשיטו דנפקא מגו בוציצא ועביד משחתא לימינא ושמאלא, לעומקא ולרומא, לאורכא ולפותייא.

משחתא קדמאה לימינא בההוא פשיטו, ההוא פשיטו נפק' מגו ההוא דקאמרן, וההוא פשיטו איקרי בוציצא זעירא. וקיימא למשחתא דכמה שייפין לחברא לון כחדא, ולקשרא לון בקישורא חדא בההיא משחתא דלעילא, למהוי כלא ברזא דמשחתא חדא.

אתפשט ההוא פשיטו לימינא ועביד משחתא. שארי גו עיגולא ומדיד אלף בההוא פשיטו. ההוא פשיטו מדיד בעיגולא ועביד קשרא. מההוא קשרא דלעילא עד האי [נח ט"ג] פשיטו תרי אלפי אמין, ותרי אלפי אמין לסטר שמאלא, ותרי אלפי אמין לכל סטר.

עיגולא דשארי מדיד ועביד קשרא כדקאמרן בתחום תרי אלפי אמין גו משחתא. [p. 439] מתפשט מגו נקודה דקיימא בין שאר חיילין ומדיד תרי אלפי מילין לכל סטר.

שארי בההוא עיגולא, אלף ותשע מאה זרתין ופלגא.

בההוא פשיטו שארי ומדיד בעיגולא ועביד תרין קשרין משירותא דא עד סופא דהאי מדידו, דאתר דא לא קיימא ברבועא.

יהו"ה, דא משחתא דפשיטו דנפקא מגו קשרא עילאה, ברזא דבוציצא. שארי בעיגולא ומשיך ונטי לתתא עד סטרא דקשרא לתתא. אהדר ומדיד מסטרא דא לסטרא דא בגו עומקא דההוא עיגולא, ולא קשיר קשרא. ומדיד במשיכו לתתא משחתא, דהאי משירותא דעיגולא אלף אמין ותריסר אלפין.

שארי ומדיד מגו רומא ועומקא ואורכא ופותייא ברזא דדיוקנא דאדם, בשפירו חיזו דנוקבא. ומדיד בעיגולא דרישא בסטרא חדא בההוא פשיטו. ההוא פשיטו אתפשט ומדיד מעיגולא דרישא בלא פלגו כלל.

[p. 440] ומדיד בסטרא דרומא בעיגולא, ואתפשט ומשיך לתתא, וקשיר קשרא. מדיד מרישא בעיגולא בשיעורא דתלת אלף אמין כלילן כחדא, ואתמשך ואתפשט לתתא בלא קשירו. וההוא שיעורא שית אלפין סטרין דעלמין, ושית אלף טפחים בעיגולא.

גו פשיטו דבוציצא דנפקא, אתפשטת האי דנפק מגו האי קשרא עילאה דרזא דבוציצא, ומדיד בעיגולא לסטרא רביעאה. ועביד משחתא ומדיד לסטרא ימינא. משחתא דהאי סטרא לימינא לתרע דרומא, מדיד אלף ואלף ואלף בההוא סטרא לארבע סטרין דעלמא, אשתכחו ארבע אלף. וכן אתפשט האי לכל שאר סטרין.

בתרע מזרח קיימא פשיטו אחרא דנפקא מהאי פשיטו דמדיד משחתא. וקיימא ההוא פשיטו אחרא באמצעיתא ומדיד אלף בההוא סטרא באמצעיתא.

ועמיק בעומקא ומדיד מדידו ברזא דמהימנותא, ברזא דשית סדרי משנה. ואלין שית סדרין קיימין בההוא עומקא דרזא דבוציצא דההוא פשיטו. אלין שית סדרין קיימין גו מדידו דשנה. שנ"ה איהו סימן ברזא דאינון שית סדרין דמשנה דקאמרן.

[p. 441] האי פשיטו קדמאה דנחתא ונפיק מגו ההוא קשרא דקאמרן, אורכא דיליה למיעבד משחתא. ביה איהו אלף אלפין רבוון אמין עד ההוא נציצו בתראה דלית ביה נהורא כלל. ורזא דא לבני מהימנותא למיעבד משחתא, איהו רזא דכתיב (דניאל ז:10) אלף אלפין ישמשוניה ורבו רבוון קדמוהי יקומון. בהאי איהו רזא למשחתא כדקאמרן.

פשיטו תניינא דקאמרן דנחתא ונפיק מגו האי פשיטו קדמאה, ואיהו קיימא באמצעיתא. אורכא דיליה למיעבד משחתא ביה בההוא סטרא, אלף רבוא עלמין ושבע מאה אלף וחמשה ושבעין. וסימניך ואת האלף ושבע מאות וחמשה ושבעים עשה ווים לעמודים.

זכאין אינון דידעין לאפקא רזין עילאין גו מהימנותא, וידעי למיעל לימינא ולשמאלא כדקא יאות, בלא כסופא. וע"ד (שם יב:3) והמשכילים יזהירו וגו'.

בוציצא דקרדינותא, כד עביד משחתא, אתכנש לגויה וקיימא בכל דרגא ודרגא בההוא כנישו, וקיים לון. לבתר קיימא וסלקא, מעולפת עד דסליק [p. 442] ואתגניז ואתטמר ולא אתיידע, [נח ט"ד] וכלא אשתאר בקיומא. כדין נהיר מה דנהיר, ואפיק נחלין ומיין לרוואה כולא.

עד הכא רזא דבוציצא דקרדינותא, לאחדא בה בכל אינון סטרי מהימנותא. בוציצא קיימא גו טמירו דטמירין וסלקא ונחתא. מאן ידע רזא דחכמתא יכיל לאדבקא ולמיעבד משחתין בכלהו סטרין עד דידע ברזין עילאין דמאריה, ברזין דחכמתא, בגין למנדע ולאדבקא. מאן דידע ואסתכל, זכאה חולקיה בהאי עלמא ובעלמא דאתי, בגין דהא כללא דא יתקן רגלוי דבר נש לעאלא בפרגודא ולמיהך באורח מישר. זכאה איהו בעלמא דין וזכאה איהו בעלמא דאתי.