פרשת נשא

[p. 285] ר' אבא פתח (תהלים לב:2) אשרי אדם לא יחשוב יי' לו עון ואין ברוחו רמיה. האי קרא לאו רישיה סופיה ולאו סופיה רישיה ואית לאסתכלא ביה והא אוקמוה. ת"ח בשעתא דצלותא דמנחה דינא שריא בעלמא ויצחק תקן צלותא דמנחה וגבורה עלאה שלטא בעלמא עד דאתי ועאל ליליא בגין לקבלא לה לליליא, ומזמנא דשארי צלותא דמנחה אתפרש שמאלא לקבלא ואתער ליליא. בתר דאתער כל אינון נטורי פתחין דלבר כלהו מתערי בעלמא ואתפשטו וכל בני עלמא טעמין מותא ואתמר.

בפלגות ליליא ממש אתער שמאלא כמלקדמין וורדא קדישא סלקא ריחין והיא משבחת וארימת קלא, וכדין סלקא ושריא רישא לעילא בשמאלא [קכא ע"ב] ושמאלא מקבל לה. כדין כרוזא קארי בעלמא דהא עידן הוא לאתערא לשבחא ליה למלכא וכדין תושבחתן מתערין [p. 286] ואתבסמותא דכלא אשתכח. זכאה חולקהון מאן דאתער לזווגא זווגא דא כדקא יאות. כד אתי צפרא וימינא אתער ומחבקא לה כדין זווגא דכלא אשתכח כחדא.

ת"ח בשעתא דבני נשא דמיכין וטעמין טעמא דמותא ונשמתא סלקא לעילא קיימא באתר דקיימא ואתבחינת על עובדהא דעבדת כל יומא וכתבין ליה על פתקא. מ"ט, בגין דנשמתא סלקא לעילא ואסהידת על עובדוי דב"נ ועל כל מלה ומלה דנפקין מפומיה, בגין דההוא מלה דאפיק ב"נ מפומיה סלקא ובקע רקיעין וקיימא באתר דקיימא עד דעאל ליליא ונשמתא סלקא ואחיד לההוא מלה ואעיל לה קמי מלכא הה"ד (מיכה ז:5) משוכבת חיקך שמור פתחי פיך, וכדין אתרשים ההוא מלה דההוא חובא עליה דבר נש. ובגין כך (תהלים לב:2) אשרי אדם לא יחשוב יי' לו עון, אימתי, כשאין ברוחו רמיה.

איש או אשה כי יעשו מכל חטאת האדם למעול מעל ביי' וגו'. ת"ח (שופטים ד:11) וחבר הקיני נפרד מקין מבני חובב חותן משה. חבר [p. 287] הקיני מבני בנוי של יתרו היה כד"א (שמואל א טו:6) ויאמר שאול אל הקיני וגו'. אמאי אקרי קיני, והא אוקמוה דכתיב (בראשית טו:19) את הקיני ואת הקניזי ואת הקדמוני. ואתמר דעבד קנא במדברא כעופא דא בגין למלעי באורייתא ואתפרש מן מתא.

נפרד מקין, אתפרש מההוא עמא דהוה בקדמיתא ואתדבק ביה בקב"ה.

[p. 288] נפרד מקין. זכאה ב"ג דזכי בה באורייתא למיזל לאתדבקא באורחוי דכד בר נש אזיל [קכב ע"א] באורחוי דאורייתא משיך עליה רוח קדישא עלאה כד"א (ישעיה לב:15) עד יערה עלינו רוח ממרום. וכד בר נש סטי אורחוי משיך עליה רוח אחרא מסטר אחרא דאיהו סטרא דמסאבא, וסטרא דמסאבא אתער מסטרא דנוקבא דתהומא רבא דתמן מדורין דרוחין בישין דנזקי לבני נשא דאקרון נזקי עלמא דהא מסטרא דקין קדמאה אשתכחו.

ויתרו בקדמיתא כומרא דע"ז הוה ולההוא סטר הוה פלח ומשיך עליה רוחא מההוא אתר. אע"ג דאקרי קיני לבסוף נפרד מקין ודאי ואתדבק ביה בקב"ה. מאי משמע, דכל מאן דאתדבק ביה בקב"ה ועביד פקודי אורייתא כביכול הוא קיים עלמין עלמא דלעילא ועלמא דלתתא והא אוקמוה ועשיתם אותם כתיב.

וכל מאן דעבר על פקודי אורייתא כביכול פגים לעילא פגים לתתא פגים לגרמיה פגים לכל עלמין. לאינון מפרשי ימא דסטרין בארבא, קם חד שטייא בינייהו בעא לנקבא וכו'. ועל דא איש או אשה כי יעשו [p. 289] מכל חטאת האדם למעול מעל ביי' ואשמה.

ת"ח כתיב (הושע ו:7) והמה כאדם עברו ברית וגו'. אדם אעבר על חד פקודא דאורייתא גרים ליה לגרמיה מותא וגרים לכל עלמא, פגים לעילא פגים לתתא, וההוא חובא תלייא עד דקאים קב"ה עלמא כמלקדמין ואתעבר ההוא פגימו מעלמא הה"ד (ישעיה כה:8) בלע המות לנצח ומחה יי' אלהים דמעה מעל כל פנים. ובגין כך כי יעשו מכל חטאת האדם, האדם כתיב, אדם קדמאה.

למעול מעל ביי', דיפוק מן רחמי וינקי מן דינא הוא גרים פגימו וכו'. ועל דא רחמנא לישזבן מחייבי עלמא [p. 290] ומפגימו דלהון. כמה זכאין מסתלקין בגיניהון בר מה דגרמי לעילא ותתא.

רבי יצחק ור' יהודה הוו אזלי מאושא ללוד אמר רבי יהודה נימא מלין דאורייתא ונזיל.

פתח ר' יצחק ואמר (שמות כא:33) כי יפתח איש בור או כי יכרה איש בור וגו'. מה כתיב בתריה, בעל הבור ישלם וגו', ומה על דא כך, מאן דגרים לאבאשא עלמא בחובוי על חד כמה וכמה. אלא תווהנא דאע"ג דאבאיש עלמא אמאי אית ליה תשובה דהא כתיב איש או אשה כי יעשו מכל חטאת האדם למעול מעל ביי' וגו' והתודו וגו' והשיב. [p. 291] אלא ודאי דא מהניא להו, בגין דעבד תשובה כביכול הוא עביד לה ממש דההוא מה דפגים לעילא אתקין ליה לתתא, ובמה בתשובה, ותשובה אתקין כלא אתקין לעילא אתקין לתתא אתקין לגרמיה אתקין לכולי עלמא.

פתח ר' יהודה אבתריה ואמר (דברים ד:31) בצר לך ומצאוך כל הדברים האלה באחרית הימים ושבת עד יי' אלהיך וגו'. בצר לך ומצאוך כל הדברים האלה, מכאן דתשובה מעליא מכלא עד לא ישרי דינא בעלמא, דבתר דשרי דינא תקיף חיליה, מאן דיעבר ליה מעלמא ויסלק ליה דהא [קכב ע"ב] כיון דשארי דינא לא יסתלק עד דישתלים. בתר דישתלים ועביד תשובה אתקין עלמין כלהו, משמע דכתיב ומצאוך כל הדברים האלה באחרית הימים, וכתיב ושבת עד יי' אלהיך וגו' כי אל רחום יי' אלהיך וגו'.

באחרית הימים, מאי איכא הכא. אלא לאכללא כנסת ישראל דאיהו בגלותא ואשתכח בעאקו דלהון ולא שבקת לון לעלמין. ובגין כך קב"ה אע"ג דאשרי דינא בעלמא בעי דיהדרון ישראל בתשובה לאוטבא להו בהאי עלמא ובעלמא דאתי דלית לך מאן דקאים קמי תשובה.

[p. 292] ת"ח אפילו כנסת ישראל תשובה אקרי. ואי תימא תשובה עלאה בכל אתר לא שכיח, אלא דא אקרי תשובה כד אהדר רחמי לקבלה דהיא תבת על כל אינון אוכלסין וינקא לון. ותשובה מעליא כד אתמסר נפשיה לגבה ונטיל לה בזמנא דאיהו בתשובה, כדין כלא אתתקן לעילא ותתא ואתתקן הוא וכל עלמא.

חייבא חד בעלמא קלקולא דכמה אחרנין בגיניה, ווי לחייבא ווי לשיבביה. ת"ח יונה בגין דלא בעא למהך בשליחותא דמאריה כמה בני נשא אתאבידו בגיניה בימא עד דכלהו אהדרו עלוי ודאינו ליה בדינא בימא וכדין אשתזיבו כלהו וקב"ה חס עליה לבתר ושזיב כמה אוכלסין בעלמא. אימתי, כד אהדר למאריה מגו עקתיה הה"ד (יונה ב:3) קראתי מצרה לי אל יי' ויענני וגו', וכתיב (תהלים קיח:5) מן המצר קראתי יה ענני במרחב יה.